2 Corinthians 2
1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת:
2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי:
3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם:
4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם:
5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת:
6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים:
7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון:
8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה:
9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון:
10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח:
11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו:
12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו:
13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא:
14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום:
15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים:
16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך:
17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח: